לילך בן דרור B.P.T

פיזיותרפיסטית, שיקום רצפת האגן

אבחון

דרך תשאול מקיף בו תעלי את תלונותייך וייסקרו כל הגורמים שיכולים לתרום למצב זה כולל המצב הבריאותי שלך, טיפול תרופתי, היסטוריה רפואית וניתוחית (גינקולוגית ומיילדותית בפרט) ובדיקה פיסיקלית שתסייע להעריך בין היתר את שליטת השרירים ומבנה רצפת האגן, יאובחנו הליקויים ברצפת האגן כולל מצבי צניחה ואוכל לאתר את מקור הבעיה ולהציע דרכים לפתרונה ושיפורה.

שיקום וטיפול

במסגרת הטיפול תלמדי לבדוק ולהכיר את המבנה שלך כמו גם את המצבים שתורמים לתלונות דליפת השתן או הצניחה, הופעתן או החמרתן והרגלי יומיום שעלייך לסגל.
הטיפול כולל טכניקות טיפוליות אוסטאופתיות, אימון שרירי רצפת האגן, הדרכה ליציבה נכונה ולהתנהלות בחיי היומיום ובמהלך אימון גופני.

אינטמיות ודיסקרטיות

אני מטפלת בקליניקה פרטית, כך מתאפשרת שמירה על אינטימיות ודיסקרטיות וכתוצאה מכך המטופלות שלי מרגישות מוגנות ושמורות ונוצרת תחושת פתיחות ורוגע בתוך המרחב המקצועי הבטוח. 

קצת עלי

לילך בן דרור
אמא לשלושה, פזיותרפיסטית, בוגרת תואר ראשון B.P.T  באוניברסיטת תל אביב (1997) מוסמכת לשיקום ריצפת האגן (2001) בעלת ותק מקצועי וניסיון מעשי של מאות שעות קליניות בתחום ריצפת האגן. 

במשך כ20 שנים אני מלווה נשים בכל חתך הגילאים (ילדות, אימהות וסבתות) ומבצעת מעקבי אורך ועומק על מנת לרדת ליסודם של דברים, להבין את המהות, הטבע ומשם להציע טיפול פיזיותרפי, קליני, מקצועי ומדויק.

נשים רבות חוות קושי בתפקוד רצפת האגן. יש שחושבות שזה המצב – הגיל, הגוף, ההריון,
יש שמתביישות במצבן ונמנעות מטיפול ואחרות מחפשות כתובת לתלונותיהן ואינן מוצאות אותה.
שינויים בהטלות שתן, כאב בקיום יחסי מין, תחושת כבדות שם למטה, שרירי בטן חלשים, צלקות כאובות, תחושת בלט ברצפת האגן… כל אלו ברי טיפול ושיפור. 

בואי נתמקד רגע אחד בך, בגופך, בחוויה שלך כאדם, כאישה, כאמא. 
איך את מרגישה עם עצמך? חשוב שיהיה לך נוח,  שתרגישי אדם שלם, שתרפאי את פצעייך.

אני כאן בשבילך.

על הקליניקה

הקליניקה שלי היא מקום שמור, אישי ומוגן עבור המטופלות.
השמירה על האינטימיות והדיסקרטיות הינה ערך עליון מבחינתי ובשל כך מתאפשרת תחושת פתיחות ורוגע בתוך המרחב המקצועי הבטוח.

אתן נכנסות אליי לחדר ומבקשות לעצמכן את הדבר הבסיסי: לדעת, ללמוד, להכיר, להבין, להחזיר לגוף את הבטחון, לחזור לפעילות יומיומית,
לפעילויות פנאי, בילוי והנאה, ובטח ובטח לחזור לפעילות הגופנית בעצימות שאתן אוהבות מתוך מודעות והבנה של המבנה שלכן וההתנהגות שלו.

רצפת האגן היא כבר לא סוד. 
כיום, נשים מודעות יותר לשינויים שחלים בגוף לאחר היריון ולידה או עם השנים, הן לא מוכנות לסגת ברמת הפעילות הגופנית שלהן ואם הן חשות בריחת שתן קלה או חולשה של רצפת האגן, זה יכול להיות גורם מעכב בתפיסת המסוגלות שלהן ויתכן ואף יימנעו מפעילות מתוך החשש להסב נזק לגוף.

פיזיותרפיה הוא מקצוע המשקם תנועה ותפקוד, מתווך ומכוון לפעילות. ומבחינתי? מוריד את הירח למי שרק חולם.
טוב, אולי הוא לא מוריד את הירח, אבל אני רצה עם הרבה סולמות כדי להגיע איתכן לירח.

 

ותק וניסיון

מעל שני עשורים ואלפי שעות קליניות
של שיקום פיזיותרפי והתמחות
קלינית בריצפת אגן בכל דרגות המקרים

התמחות קלינית

פיזיותרפיסטית שיקומית B.P.T
טיפול במרפאות ציבוריות (מכבי)
ופרטיות (אסותא)

מחויבות ומסירות

ליווי אישי של עשרות נשים בשלבים
שונים בחייהן, בלויאליות מלאה לתהליך
הפיזי והרגשי כאחד

מרחב בטוח

הקליניקה הינה מקום טיפולי שמור,
מוגן בטוח ודיסקרטי המאפשר פתיחות
וביטחון מלא בתהליך

צניחת אברי האגן

כאשר מדברים על צניחה של אברי האגן מתכוונים למצב של ירידה יחסית של אחד או יותר מאברי האגן: 
צניחת שלפוחית השתן cystocele (זוהי הצניחה השכיחה ביותר), צניחה של הרקטום rectocele,
צניחת רחם  uterine prolapse, לאחר כריתת רחם לעיתים גדם הנרתיק צונח vaginal vault, 
אנטרוצלה enterocele, מצב של צניחת המעי הדק לתוך הנרתיק או לתוך הרקטום- מצב שמטופל ניתוחית.  
צניחת צינור השתן urethracele.

לכל צניחה יש 4 דרגות  מהקל אל הכבד וכך צניחה בדרגה 1 היא צניחה קלה שלרוב אין לה כמעט
ביטוי במהלך התפקוד היומיומי. צניחה בדרגה 2 תהיה מורגשת כבלט המגיע לשפתיים הקטנות.
צניחה בדרגה 3 היא צניחה שתבלוט מעבר לקו השפתיים ותפריע בתפקוד היומיומי
וצניחה בדרגה 4 היא צניחה מתקדמת.

הטיפול הפיזיותרפי
במסגרת הבדיקה יאובחנו מצבי צניחה ברצפת האגן שלך. אם יש לך שינויים בהטלות שתן יילקח מאזן נוזלים. במסגרת הטיפול תלמדי לבדוק ולהכיר את המבנה שלך כמו גם את המצבים שתורמים לצניחה והרגלי יומיום שעלייך לסגל על מנת למנוע את הופעתה או החמרתה.

הטיפול כולל טכניקות טיפוליות ואוסטאופתיות, אימון שרירי רצפת האגן והדרכה ליציבה נכונה היכולים לשפר את מצב הצניחה. במהלך הטיפול תקבלי הדרכה להתנהלות בחיי היומיום ובמהלך אימון גופני, אלו הרגלים או תרגילים  מקדמים את הצניחה ואלו תרגילים ופעולות לבצע על מנת לשפר את המצב.

אני ממליצה לכל אישה לאחר היריון ולידה לעבור שיקום של רצפת האגן ושרירי הבטן, לפנות לשיקום רצפת האגן על מנת שתוכל לקבל תכנית אימון אישית. כאן אני מכלילה גם נשים שעברו ניתוח קיסרי אלקטיבי או קיסרי חירום. גם הן עברו היריון ורצפת האגן ושרירי הבטן נשאו עומס ומתיחה.

לפני ואחרי לידה

התהליך הפיזיותרפי לשיקום היולדת הוא תהליך פיזי ורגשי כאחד.
להכיר את הגוף על השינויים שחווה ולרפא אותו צעד צעד. לאהוב את עצמך בתוך כל השינויים האלה ולקבל את עצמך כאישה.

ישנן תופעות רבות שנשים מרגישות במהלך ההיריון : דליפת שתן, עצירות, טחורים, כבדות ברצפת האגן, תחושת בלט ברצפת האגן.
לרוב הן אינן מתלוננות על תופעות אלה או שסבורות שזהו מצב רגיל להיריון.  תופעות אלה הן ביטוי לחולשה בתמיכת רצפת האגן וגם אם הן נעלמות לאחר הלידה יתכן ויופיעו שוב בהיריון הבא או בשלב מאוחר יותר בחיים.

שכבות שרירי הבטן שחוות את המתיחה הממושכת בהיריון ושרירי רצפת האגן שעוברים שינויים בהיריון ומתיחה ופציעה בלידה זקוקים כאחד לשיקום. חולשה בטווח מסוים בשרירי רצפת האגן יכולה לגרום לליקוי בתפקודי שתן, צואה, יחסי מין או בתמיכה של איברי האגן (הרחם, שלפוחית השתן והחלחולת).

במהלך  הלידה מבנה רצפת האגן עובר שינויים של מתיחה וקרעים מיקרוסקופיים על פני רקמות עצב, שריר וכלי דם. שרירי הבטן התארכו בחלקם במהלך ההיריון, במהלך הטרימסטר השלישי אצל רוב הנשים קיימת היפרדות של שרירי הבטן (דיאסטזיס רקטי), אפילו שיעול ועיטוש, פעולות פשוטות ולא מורגשות הופכות למאמץ ולעומס על הבטן ועל רצפת האגן לאחר הלידה.

השלב הנכון להתחלת תהליך השיקום הוא 6 שבועות לאחר הלידה/ניתוח קיסרי ובהמשך למעקב הגינקולוגי מומלץ להגיע לשיקום פיזיותרפי של רצפת האגן על מנת לבדוק, לסקור ולהבין. הסבר לגבי שינוי הרגלים, תרגול וחזרה לפעילות יומיום יחד עם חזרה לפעילות גופנית מדורגת.

כאב בקיום יחסי מין

המינוח הרפואי לכאב בקיום יחסי מין הוא דיספראוניה (dyspareunia). למעשה, כל מצבי הכאב בקיום יחסי מין נמצאים תחת ההגדרה הזאת.
כ- 8-15% מאוכלוסיית הנשים חוות כאב בקיום יחסי מין. הוא עשוי להופיע במגע מיני ראשון ולעתים שבועות ועד שנים אח"כ.
קיימים מקורות רבים למצבי כאב בקיום יחסי מין, ביניהם: מחלות עור כגון: ליכן סקלרוזיס, מצבי דלקת של הפות והנרתיק, קרע, צלקת חתך החיץ, שינויים לאחר הלידה, גיל המעבר ומצבים אחרים הקשורים לרחם, לשלפוחית השתן ולחלחולת (הרקטום). לעתים תהיה תחושת שריפה במגע או שלא במגע ולעתים תחושת השריפה תופיע ביחס ישר לרמת הכאב. יש מצבים שבהם יהיה קושי בחדירה/בכניסה לנרתיק המלווה בכאב. בספרות מתוארים מספר מצבים שבהם יופיע כאב בקיום יחסי מין.

להלן מספר מצבים המטופלים במסגרת פיזיותרפיה לרצפת האגן :

vaginsmus וגיניסמוס

מצב של קושי עד חוסר יכולת לקיים יחסי מין במהלך "חדירה".
וגיניסמוס יכול להיות קשור למצבי טראומה בכלל וטראומה מינית בפרט, יכול להיות קשור לחינוך שמרני, לרגישות יתר למגע ופעמים רבות ללא כל סיבה ידועה. יש מצבים של פוסט טראומה בהם הגוף בשלב מסוים מגיב כתגובה למצבים מהעבר.

vulvodynia וולוודיניה

allodynia הוא מצב שבו גירוי תחושתי שלא אמור לכאוב (כמו ליטוף או מגע קל) מסב כאוב. מגע שאמור להחוות
כנעים נחווה ככאב. וולוודיניה זהו כאב כרוני באזור הפות שמקורו אינו ידוע.
הכוונה היא שאין שום דלקת פעילה: חיידקית, פטרייתית או שנובעת מטפיל (טריכומונס ואחר) ולא ממחלת עור או מחלת מין פעילה. בין 10-28% מהנשים יסבלו ממנו. מופיע בעיקר בגילאי 18-50 ויכול להופיע חודשים ועד שנים. התלונה העיקרית היא תחושה של שריפה, עקצוץ, אי נעימות וחספוס באזור הפות במגע או שלא במגע.

vestibulodynia וסטיבולודיניה

הינה הצורה הכי שכיחה של וולוודיניה.
מדובר בכאב או אי נוחות באזור ספציפי בפות הנקרא "מבוא הנרתיק". להבדיל מכאב מפושט שיכול להופיע על פני השפתיים הגדולות, בוסטיבולודיניה
הכאב מתמקד במבוא הנרתיק, האזור שבין הצד הפנימי של השפתיים הקטנות ועד הפתח של הנרתיק. הכאב יכול להופיע בצורה של אי נוחות בבדיקה גינקולוגית או במהלך בדיקת
אולטרה סאונד וגינלי עד כדי חשש או הימנעות ממעקב סדיר הכאב או אי הנוחות עשויים להופיע במגע של אצבע, של ניגוב במהלך התנקות, או במהלך "חדירה".

הטיפול הפיזיותרפי בכאב בקיום יחסי מין

הטיפול בכאב בקיום יחסי מין תלוי באבחנה. פעמים רבות נשים החוות כאב ביחסי מין מופנות לפיזיותרפיה לפני, במהלך או לאחר מתן טיפול תרופתי.
הטיפול הכרוך במגע יכול לשחרר מחסום של שנים.
במצבי דלקת פעילה בדרכי השתן או דלקת פטרייתית / חיידקית בנרתיק רצוי לסיים את הטיפול התרופתי לפני תחילת הטיפול הפיזיותרפי.

טיפול בדליפת שתן​

אחת מכל 3 נשים חווה דליפת שתן במהלך חייה. דליפת שתן (בריחת שתן) היא כל מצב של איבוד שתן לא רצוני ועלולה להתרחש בזמן היריון ולידה, בהפסקת הוסת ותקופת המנופאוזה (גיל המעבר), בפעילויות הכרוכות בהעמסה כמו ריצה קפיצה משחקי כדור או מסיבות אחרות. מעבר לאי הנוחות, דליפת שתן נוטה לעורר בנשים מבוכה. רבות מתקשות להתלונן על הבעיה, אינן יודעות בפני מי להתלונן, מתביישות לשתף זאת עם גורם רפואי. יש נשים הנמנעות מהשתתפות בפעילויות ספורט או פעילויות חברתיות על מנת שלא לדלוף ואף מחשש שייראו דולפות שתן. ניתן לומר באופן גורף שדליפת שתן היא ביטוי לחולשה במבנה רצפת האגן או ו/או לקושי בשליטה על שרירי רצפת האגן, אך לעתים הדליפה מופיעה על רקע בעיה נוירולוגית. מערכת השתן התחתונה מורכבת באופן גס משלפוחית השתן (bladder), צוואר השלפוחית יחד עם סוגר השתן וצינור השתן (urethra). במצב רגיל, השלפוחית צריכה להיות מסוגלת להיענות ולהימתח על מנת לאגור את השתן כמו בלון שמתמלא אוויר ולהתכווץ במהלך הטלת שתן על מנת לסחוט את השתן החוצה. יחד איתה, סוגר השתן אמור להיות סגור במהלך אגירת השתן ו/או ההתאפקות ורפוי במהלך הטלת שתן. דליפת שתן הוא ארוע שבו יש ליקוי בתהליך אגירת השתן או הטלת השתן. אבחון וטיפול במהלך הטיפול הפיזיותרפי יתבצע תשאול מקיף בו תעלי את תלונותייך וייסקרו כל הגורמים שיכולים לתרום למצב זה כולל המצב הבריאותי שלך, טיפול תרופתי, היסטוריה רפואית וניתוחית (גינקולוגית ומיילדותית בפרט). לאחר מכן תתבצע בדיקה פיסיקלית שתסייע להעריך בין היתר את שליטת השרירים ומבנה רצפת האגן. תכנית הטיפול נבנית על סמך כל הממצאים שעולים במהלך התשאול והבדיקה: הרגלים, תבנית הנשימה, מצב שרירי רצפת האגן, מצב איברי האגן, שמירה על בריאות רצפת האגן בפעולות היומיום ובפעילות גופנית ועוד. בטיפול יינתנו לך כלים התנהגותיים לשיפור המצב והדרכה מקיפה לגבי הרגלים נכונים להטלת שתן. כחלק מהטיפול ניתנת תכנית תרגול שחשוב שתבצעי בבית. יש מצבים שבהם נדרשת תמיכה חיצונית של אביזר בשם פסרי pesarri. זהו תומך תוך נרתיקי המוכנס כמו טמפון או דיאפרגמה אל הנרתיק ותומך בצוואר השלפוחית. הפסרי (הסוג והגודל) מותאם לפי צרכייך במסגרת הטיפול הפיזיותרפי.

שאלות נפוצות ותשובות

אני נפגשת עם נשים רבות, אשר מתביישות או חוששות לשאול את השאלות המטרידות אותן.
לנוחיותכן ריכזתי שאלות חשובות אשר יעזרו לכן להבין את הנושא ודרכי ההתמודדות עימו.

להלן התלונות שיתכן שתחושי בעקבות צניחה של אחד או יותר מאברי האגן : 
בלט או בלון בין השפתיים, כאב באגן או כאב בגב התחתון, תחושת כבדות או לחץ בפתח הנרתיק, תחושת מתיחה בצידי הבטן התחתונה, יש מצבים שבהם תחושי שאת צריכה להכניס חזרה את הבלט, שינויים בהטלת שתן כמו דליפת שתן או תחושה של צורך מתמיד להטיל שתן, תחושה של התרוקנות חלקית בהטלת שתן, צורך להטיל שתן שוב לאחר שכבר התרוקנת, דליפה של טיפות שתן אחדות על הירכיים במהלך קימה השירותים לאחר הטלת השתן.

לצניחה יכולה להיות נטייה להתגבר בעמידה ממושכת, בהרמת משא או במאמץ בשירותים. לדוגמא, יתכן ותהיה תחושה שלה לאחר מאמץ בביצוע עבודות הבית או  יום מפרך בעמידה. 
יש קשר בין עצירות כרונית או שיעול כרוני לבין צניחה של אברי האגן. יש נשים שחשות יותר צניחה במהלך הוסת החודשית.

אימון שרירי רצפת האגן במהלך ההיריון נמצא כיעיל בהפחתת אירועי דליפת שתן.

מחקר מצא שתכנית אימון של שרירי רצפת האגן 3 פעמים בשבוע במשך לפחות 22 שבועות במהלך ההיריון נמצאה כיעילה באופן מובהק בהפחתת שכיחות הדליפה וכמות הדליפה.
מחקר אחר שעקב אחר 66 נשים בהיריון החל משבוע 20 מצא ירידה בתלונות של דליפת שתן ותכיפות במתן בנשים שאימנו את שרירי רצפת האגן לפי התכנית שניתנה להן ביחס לנשים שלא אימנו את שרירי רצפת האגן.

שרירי רצפת האגן אינם נראים ולרוב לנשים קשה לזהות אותם ויותר מכך קשה לדעת האם מאמנות את השרירים בתבנית איכותית ובכיוון הנכון.
לכן נכון לבדוק את שרירי רצפת האגן, למדוד את הכוח, הסבולת, טווח התנועה והשליטה ולפי זה להתאים תכנית תרגול ומעקב לפי הצורך.

הניתוח הקיסרי הוא ניתוח בטן וככל ניתוח בטן מערב רקמות חיבור תוך בטניות. מתחת לצלקת החיצונית קיימות עוד שכבות שנתפרו.
כל שכבה צריכה לנוע בחופשיות האחת על פני האחרת כך שתהיה תנועת החלקה מיטבית. תנועת ההחלקה מאפשרת לגוף להגיב במרחב בכל תנוחה, תנועה ופעולה.

לצלקות בכלל יש נטייה להידבק ולהתקשות. תחזוקה יומיומית של הצלקת תוכל לסייע בהגמשתה ובשיפור תנועתיות כל הרקמות שמתחתיה. 
במסגרת פיזיותרפיה לרצפת האגן נבדקים: היפרדות בטנית, גמישות שרירי הבטן ואיכות התנועה של שרירי הבטן.  
גם שרירי רצפת האגן ומצבי צניחה ברצפת האגן נבדקים לאחר הניתוח הקיסרי בגלל החשיפה לעומס ולשינויים הורמונליים במהלך ההיריון.
אם מדובר בניתוח קיסרי בחירום, יתכן ורצפת האגן ספגה עומסים במהלך הניסיון ללידה וגינלית .

עלייך ליישם את כל ההנחיות לטיפול עצמי שניתנו לך במעמד השחרור מבית החולים. 
בהמשך לכך, לאחר 6 שבועות, מומלץ להגיע לפיזיותרפיה לרצפת האגן על מנת לשקם את רצפת האגן ואת קיר הבטן.

במסגרת הבדיקה בטיפול הפיזיותרפי, יאובחנו מצבי צניחה ברצפת האגן שלך. אם יש לך שינויים בהטלות שתן ילקח מאזן נוזלים, במסגרת הטיפול ותלמדי לבדוק ולהכיר את המבנה שלך כמו גם את המצבים שתורמים לצניחה והרגלי יומיום שעלייך לסגל על מנת למנוע את הופעתה או החמרתה.

הטיפול כולל טכניקות טיפוליות אוסטאופתיות, אימון שרירי רצפת האגן והדרכה ליציבה נכונה היכולים לשפר את מצב הצניחה. במהלך הטיפול תקבלי הדרכה להתנהלות בחיי היומיום ובמהלך אימון גופני .אלו הרגלים או תרגילים  מקדמים את הצניחה ואלו תרגילים ופעולות לבצע על מנת לשפר את המצב.

לעתים , למרות השיקום של שרירי רצפת האגן והשינוי בהרגלים הצניחה תופיע לאחר עמידה ממושכת או במהלך/לאחר פעילות גופנית . במצב כזה יהיה נכון להתאים לך פסארי pessary. 
זהו אביזר שמוכנס לתוך הנרתיק ונותן תמיכה לקירות הנרתיק ובכך מקבע את הצניחה ומונע ממנה לרדת לפתח הנרתיק.הוא אינו מורגש ולא מפריע בדיוק כמו טמפון במהלך וסת. קיימים סוגים שונים של פסרי ומידות שונות ולכן ההתאמה היא אישית. פסרי יכול לשפר את איכות החיים של האישה, לאפשר לה להשתתף בארועים חברתיים ולבצע פעילות גופנית ללא קושי או אי נוחות.בעבר הייתה רווחת התפיסה שהוא מתאים לנשים מבוגרות מאוד שלא יכולות לעבור ניתוח או לנשים שהבעיה שלהן היא בחומרה גבוהה, אך כיום חיות קהילות שלמות של נשים צעירות  עם מצבי צניחה המשתמשות בפסרי באופן יומיומי או לפי הצורך. יש מצבים שפסרי יכול למנוע ניתוח.  

את עשויה להרגיש שינויים במהלך הטלת השתן –
קושי להתחיל הטלת שתן.
הזרם איטי או מקוטע.
הפעלת מאמץ בהטלת שתן.
שתן שזורם במספר זרמים ומשפריץ לצדדים.
תחושה של התרוקנות חלקית בהטלת שתן.
דליפת טיפות שתן לאחר הטלת השתן.
קושי בהתרוקנות בתנוחות מסויימות.

אבחון וטיפול
כאשר יש תלונות על שינוי בהטלת שתן כמו תכיפות ו/ או דחיפות במתן שתן או של דליפת שתן רצוי לבצע תרבית שתן על מנת לשלול דלקת בדרכי השתן. במהלך הטיפול הפיזיותרפי יתבצע תשאול מקיף בו תעלי את תלונותייך וייסקרו כל הגורמים שיכולים לתרום למצב זה כולל המצב הבריאותי שלך, טיפול תרופתי, היסטוריה רפואית וניתוחית (גינקולוגית ומיילדותית בפרט) . לאחר מכן תתבצע בדיקה פיסיקלית שתסייע להעריך בין היתר את שליטת השרירים ומבנה רצפת האגן.

תכנית הטיפול נבנית על סמך כל הממצאים שעולים במהלך התשאול והבדיקה: הרגלים, תבנית הנשימה, מצב שרירי רצפת האגן, מצב איברי האגן, שמירה על בריאות רצפת האגן בפעולות היומיום ובפעילות גופנית ועוד.בטיפול יינתנו לך כלים התנהגותיים לשיפור המצב והדרכה מקיפה לגבי הרגלים נכונים להטלת שתן. כחלק מהטיפול ניתנת תכנית תרגול שחשוב שתבצעי בבית.

יש מצבים שבהם נדרשת תמיכה חיצונית של אביזר בשם פסרי pesarri. זהו תומך תוך נרתיקי המוכנס כמו טמפון או דיאפרגמה אל הנרתיק ותומך בצוואר השלפוחית. הפסרי (הסוג והגודל) מותאם לפי צרכייך במסגרת הטיפול הפיזיותרפי.

אם יש בידייך בדיקות עזר כמו: אולטרה-סאונד(us) דרכי השתן, ציסטוסקופיה, אורודינמיקה, בדיקת שארית שתן ועוד ו/או סיכומי ביקור הקשורים למצבך הרפואי, אנא הביאי אותם עימך. אם ילדת לאחרונה או עברת ניתוח קיסרי, טופס השחרור מבית החולים ייתן מידע חשוב לתכנית השיקום לאחר הלידה.

יש הפרשה בתחתונים ואינך בטוחה אם זאת הפרשה מהנרתיק או שתן.

במהלך עיטוש נדמה לך שברח מעט שתן לתחתונים אבל את לא בטוחה שזה באמת שתן.

כאשר את צוחקת את מקרבת את הירכיים ולפעמים כל כך מצחיק עד שדולפות טיפות שתן החוצה.

כאשר את מרגישה צורך להטיל שתן כל כך לוחץ לך שבדרך יש תחושה שעוד רגע ידלוף או שאולי כבר דלף.

יש ריח של שתן מהתחתונים

דולף לך בקיום יחסי מין.

טיפול
בדליפת שתן במאמץ ניתן לטפל בכל גיל ובכל שלב בחיים כולל: היריון,לידה, גיל המעבר והגיל השלישי.
הדבר החשוב הוא קודם כל לא לקבל את נושא הדליפה כמצב נורמלי ולהחליט לטפל בכך.

במסגרת הטיפול הפיזיותרפי נסקרים כל ההיבטים הקשורים לדליפת השתן כולל התנוחות והתנועות שבהן היא מופיעה וההרגלים הקשורים לאגירה ולהטלת שתן יחד עם הפעילות היומיומית או הפעילות הגופנית. המטרה בטיפול היא להגיע ליכולת להשתתף בפעילות חברתית או בפעילות גופנית ללא חשש. 
לאחר מכן מתבצעת בדיקה פיסיקלית הכוללת גם בדיקה פנימית של מבנה רצפת האגן ותפקוד השרירים על כל ההיבטים ומכאן נבנית תכנית שיקום הכוללת הדרכה, טכניקות טיפוליות, תרגול לפי ממצאי הבדיקה ותכנית תרגול לבית.

התכנית נבנית באופן הדרגתי כך שכל שלב נבנה על בסיס השלב הקודם. יש חשיבות ליישום ההמלצות בבית על מנת להגיע להישגים.
לעתים מערכת התמיכה כל כך חלשה שיש צורך בשימוש בהתקן תוך נרתיקי הקרוי פסארי pessari. 

המינוח הרפואי לכאב בקיום יחסי מין הוא דיספראוניה (dyspareunia). למעשה, כל מצבי הכאב בקיום יחסי מין נמצאים תחת ההגדרה הזאת.
כ 8-15% מאוכלוסיית הנשים חוות כאב בקיום יחסי מין. הוא עשוי להופיע במגע מיני ראשון ולעתים שבועות ועד שנים אח"כ.

קיימים מקורות רבים למצבי כאב בקיום יחסי מין, ביניהם: מחלות עור כגון: ליכן סקלרוזיס, מצבי דלקת של הפות והנרתיק, קרע, צלקת חתך החיץ, שינויים לאחר הלידה, גיל המעבר ומצבים אחרים הקשורים לרחם, לשלפוחית השתן ולחלחולת (הרקטום).

לעתים תהיה תחושת שריפה במגע או שלא במגע ולעתים תחושת השריפה תופיע ביחס ישר לרמת הכאב. יש מצבים שבהם יהיה קושי בחדירה/בכניסה לנרתיק המלווה בכאב. בספרות מתוארים מספר מצבים שבהם יופיע כאב בקיום יחסי מין. להלן מספר מצבים המטופלים במסגרת פיזיותרפיה לרצפת האגן :

וגיניסמוס vaginsmus
מצב של קושי עד חוסר יכולת לקיים יחסי מין במהלך "חדירה". הקושי מלווה בכאב ובכיווץ יתר של שרירי רצפת האגן. מצב זה מערב בד"כ את כל שרירי רצפת האגן .וגיניסמוס יכול להיות קשור למצבי טראומה בכלל וטראומה מינית בפרט ,יכול להיות קשור לחינוך שמרני, לרגישות יתר למגע ופעמים רבות ללא כל סיבה ידועה. יש מצבים של פוסט טראומה בהם הגוף בשלב מסוים מגיב כתגובה למצבים מהעבר.

וולוודיניה  vulvodynia
הוא מצב שבו גירוי תחושתי שלא אמור לכאוב ( כמו ליטוף או מגע קל) מסב כאוב. מגע שאמור להחוות כנעים נחווה ככאב. וולוודיניה זהו כאב כרוני באזור הפות שמקורו אינו ידוע. הכוונה היא שאין שום דלקת פעילה: חיידקית, פטרייתית או שנובעת מטפיל (טריכומונס ואחר) ולא ממחלת עור או מחלת מין פעילה.

כאב לא מוגדר באזור הפות הוא מצב שכיח בתקופת הפוריות של האישה. בין 10-28% מהנשים יסבלו ממנו. מופיע בעיקר בגילאי 18-50 ויכול להופיע חודשים ועד שנים.
התלונה העיקרית היא תחושה של שריפה' עקצוץ, אי נעימות וחספוס באזור הפות במגע או שלא במגע. לעתים מכנסיים הדוקים מפיקים כאב בפות או מגע המושב בישיבה.

וסטיבולודיניה estibulodynia

הינה הצורה הכי שכיחה של וולוודיניה. מדובר בכאב או אי נוחות באזור ספציפי בפות  הנקרא "מבוא הנרתיק". להבדיל מכאב מפושט שיכול להופיע על פני השפתיים הגדולות, בוסטיבולודיניה הכאב מתמקד במבוא הנרתיק, האזור שבין הצד הפנימי של השפתיים הקטנות ועד הפתח של הנרתיק. הכאב יכול להופיע בצורה של אי נוחות בבדיקה גינקולוגית או במהלך בדיקת אולטרה סאונד וגינלי עד כדי חשש או הימנעות ממעקב סדיר הכאב או אי הנוחות עשויים  להופיע במגע של אצבע, של ניגוב במהלך התנקות, או במהלך "חדירה". בעבר מצב זה נקרא וסטיבוליטיס מתוך מחשבה של דלקת פעילה. אך כיום ידוע שאין מדובר בדלקת פעילה כי אם מצב של כאב שאין לו הסבר.

הטיפול הפיזיותרפי בכאב קיום יחסי מין
הטיפול בכאב בקיום יחסי מין תלוי באבחנה. פעמים רבות נשים החוות כאב ביחסי מין מופנות לפיזיותרפיה לפני, במהלך  או לאחר מתן טיפול תרופתי. הטיפול הכרוך במגע יכול לשחרר מחסום של שנים. במצבי דלקת פעילה בדרכי השתן או דלקת פטרייתית / חיידקית בנרתיק רצוי לסיים את הטיפול התרופתי לפני תחילת הטיפול הפיזיותרפי.

סימפיזיוליזיס וכאבי אגן הם ביטוי לשינויים שעוברים מפרקי האגן סביב ההיריון והלידה. למעשה, זהו שינוי "נורמלי" שקורה בהיריון כהכנה של האגן לתהליך הלידה.
יש נשים שהכאב מתעורר במהלך ההיריון ויש שלאחר הלידה, הסיבות שונות. לשם כך, נבדוק יחד ונעריך אלו כיווני תנועה לוקים בחסר ולפי זה תיבנה תכנית טיפול.

דיאסטזיס רקטי זאת היפרדות של שרירי הבטן הארוכים rectus abdominis, וליתר דיוק, מתיחה של רקמת החיבור המחברת ביניהם.
לא כל חולשה של שרירי הבטן היא היפרדות, אבל, כל היפרדות צריכה את ההתאמות שלה.
לאחר בדיקה של "התנהגות" ההיפרדות בעומסים שונים נוכל להשכיל ולבנות תכנית אימון מתאימה.

צרי עימי קשר ואשמח מאוד לעזור

לילך בן דרור

רחוב השייטת 4, נס ציונה